סבתא לאה – הפעלות

סבתא לאה  -מאת מיריק שניר

לסבתא לאה יש מאה – מאה מכל מיני דברים.

האם לדעתך יש באמת מאה כלבים בציור?

בכל עמוד אפשר להתחיל לספור את הפריטים. עד איזה מספר תצליחו לספור?

למה קשה לספור את הפריטים?

באיזה עמודים קל יותר לספור? באיזה קשה יותר? מדוע?

אספו מאה פריטים מסוגים שונים בבית.  (גפרורים, מהדקים, פקקים, אבני לגו,…) הדביקו אותם על בריסטול, תחברו אותם ביחד, תיצרו בעזרתם יצירה…

פעילות אומדן ומנייה

שחקו "כמה ולמה", והתחילו עם כמויות קטנות : בהתחלה פחות מ-10, ובאופן הדרגתי, כאשר מיומנות האומדן של הילדים ושלכם משתפרת,  תגדילו את הכמויות.

מספר משתתפים – לפחות 3

ציוד – פריטים קטנים, עדיף מאותו סוג ובאותו גודל, פחות או יותר (גוגואים, כפתורים, גפרורים…)

בריסטול

מהלך המשחק – מניחים מספר עצמים מאחורי בריסטול כך שהבריסטול מכסה אותם. מסירים את הבריסטול לשתיים-שלוש שניות ומכסים שוב. חוזרים על פעולה זו כמה פעמים כדי לתת לילדים הזדמנות לאמוד את הכמות, אבל לא לספור את כולה. אחרי כל חשיפה, הילדים מציעים את הצעותיהם, ומסבירים מדוע הם בוחרים במספר זה. (כי ראיתי 3 קבוצות של 2; כי ראיתי שיש קצת יותר מחמש; כי ראיתי קבוצה אחת של 4 ועוד קבוצה של 3…). מותר ואך רצוי שהילדים ישנו את דעתם אחרי שמוסיפים לחשוף את הפריטים.

לאחר מכן,  מונים את העצמים, לאט ובזהירות, כאשר דואגים שסופרים את כל הפריטים וכל פריט פעם אחת. זה הסוד של מנייה נכונה – הרבה פעמים, ילדים שמונים בחיפזון, יצליחו למנות נכון אם תזכירו להם שכשמונים רוצים לדעת בדיוק כמה יש, ולכן סופרים לאט ובזהירות.

בסוף משוחחים על האומדנים של הילדים. חשוב לשים לב שכל אומדן שיחסית קרוב, כולל ניחוש מדויק של המספר, הוא טוב באותה מידה. כאשר אנחנו משערים, אין ציפייה וגם אין ניסיון להגיע למספר המדויק. לעומת זאת, כשמונים,  הכוונה היא בהחלט להגיע למספר המדויק. מה עלינו לעשות כדי לוודא שמנינו נכון? (להצביע בזהירות על כל עצם שמונים? לסדר את העצמים בשורות? להפריד מה שמנינו כבר לשאר?…)

כאשר מגיעים למספרים גדולים יחסית, כשמתחילים למנות את הכמות, מדי פעם עוצרים (אחרי 10, אחרי 15…), ושואלים את הילדים אם ברצונם לשנות את דעתם. ככל שממשיכים למנות  יש קנה מידה שייתן להם לאמוד בצורה מדויקת יותר כמה יש באמת.